שד"ל על שמות כ״ח

1 ואתה הקרב אליך: אין הכוונה שתקראם שיבואו אליך, אך הוא כמו ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך במדבר י"ו י', ענין הפרשה והבדל לגדולה וכבוד.

2 לכהנו: אין הוי"ו כנוי, אלא ע"ד ל' ארמית, לקטלה, לקטלותיה; ולהיות כאן אחר הפעל מלת לי שהיא מלה זעירה עשוה ככנוי מחובר, ואמרו לכהנו לי כדרך שאומרים לקטלותיה. ואמנם שיהיה לכהנו פעל יוצא לעשות אותו כהן איננו נראה, כי לא מצאנו כִּהֵן אלא פעל עומד; מלבד שאם היה יוצא היל"ל לְכַהֲנָם לי. והנה הכהונה ניכרת בבגדים, ומזה כחתן יכהן פאר, ולפיכך פירש מיד הבגדים אשר יעשו.

3 אשר מלאתיו: כל אחד מהם, ולדעת ראב"ע הכנוי חוזר ללב, ואינו נכון, כי מצאנו וימלא אתו רוח אלהים, מלא אותם חכמת לב, ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, ומליצת מלא לבו רוח חכמה לא מצאנו.

4 זהב תכלת וארגמן ושאר המינים כל א' מהם היה משמש לבדו.

5 מעשה חושב: שאורג חוטים של צבעים הרבה ומוציא מהם ציורים שונים; ומה שכתוב: וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו' גם הוא כך פירושו: פתילי הזהב היו משמשים בקצת מקומות בין שאר החוטים שהיו משמשים באריגה.

6 האפוד לא היה אלא לאחוריו כמו שפירש רש"י בפסוק ו'. אך היה בו חשב האפוד שהיה מקיף את כל הגוף, כמ"ש ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפד לו בו ויקרא ח' ז', ואח"כ הוא אומר וישם עליו את החשן. א"כ קודם נתינת החשן היה האפוד חגור על הגוף, ואין חגור אלא מה שמקיף מכל צד. וכן יפה יובן מ"ש פסוק כ"ח להיות על חשב האפד, שהחשן נתון ממש על חשב האפד, כי החשב מקיף מכל צד.

7 מעשה֘ חרש אבן֒: כך היו ראוים להיות טעמי התבות הללו, ע' רש"י.

8 חשן משפט: על שם האורים והתומים הנתונים בו.

9 כפול: כדי לתת בו האורים.

10 תהיין על שמות בני ישראל: הכוונה יהיו עליהם שמות ב"י, כמו למעלה י"א תפתח את שתי האבנים על שמות ב"י, וכיוצא בזה יחזקאל מ"ח ל"א ושערי העיר על שמות שבטי ישראל וכו' שער ראובן אחד שער יהודה אחד וגו', הכוונה השערים יהיו נקראים על שמות שבטי ישראל, יהיו נקראים עליהם שמות השבטים, וכאן האבנים תהיין על שמות בני ישראל, הכוונה שיהיו שמות בני יעקב נקראים וחרותים עליהן.

11 שתים עשרה על שמותם: איננו כפל לשון, אבל הכוונה כי לכך היו י"ב כנגד שמות השבטים.

12 פתוחי חותם וגו': האבנים תהיינה מפותחות פתוחי חותם באופן שיהיה עליהן כל שבט בשמו, והנה האבנים תהיינה לשני עשר שבט, תהיין אות וזכרון לכל השבטים.

13 ולא יזח: עיין רד"ק בשרשים.

14 עיין למטה ויקרא ח'.

15 שהאפוד נתון עליו רש"י ואפוד כולל גם החשן, כמו אפוד ירד בידו שמואל א' כ"ג ו' שהכוונה בו אפוד וחושן עם אורים ותומים.

16 ברש"י כ"י שבידי, והיה נותן את הציץ על ראשו כמין כובע, והפתיל האמצעי מחזיקו וכו'.

17 לרצון להם: שאם יקריבו ויקדישו איזה דבר בלא טהרת הכוונה, אעפ"כ יהיו קרבנותיהם לרצון, ע"י הציץ שהיה כתוב עליו קדש לה', כלו' בזכות הכה"ג שהיה קדוש והנה הוא כמו מליץ בין העם לאלהיו. ברש"י כ"י שימשמש בו.

18 מעשה רוקם: נ"ל כי מתחלה לא היתה מלאכת הרקמה במחט, אלא שהיו מציירים הצורה בבגד בפני עצמו, ואח"כ היו מדברים אותה על הבגד האחר. ומזה אבני פוך ורקמה ד"ה א' כ"ט ב' אבנים שמדבקין אותן על הקיר לנוי; עיין פירושי לישעיה נ"ד י"א. והנה שרש רקם קרוב לשרש קרם, שענינו שטיחת העור המתדבק על הגוף, וקרוב לזה ג"כ שרש רקע שענינו שטיחה, ובל' ארמית ענינו תיקון הבגד ע"י טלאי ששוטחים ומחברים עליו: ואח"כ התחכמו לעשות הרקמה ע"י מחט בלא תוספת בגד על בגד, ונשאר למלאכה זו שם רקמה, כימי קדם: ואח"כ התחכמו לעשות הצורות באריגה עצמה, וקראו למעשה זו מעשה חושב לרוב החכמה והעיון הנצרכת לה.

19 עיין למטה כ"ט ט'.